Slam Allen Doesn't Speak Swedish, But His Music Sure Does!

Google Translation from Swedish Article:

Slam Allen Woke Up The Crowd!

The clock had proposed a good night on Friday... Then came Slam Allen up on stage and began with "Let The Good Times Roll" in an unprecedented pace. In one hundredth of a second he transformed the sleepy dance floor into a boiling cauldron of alert and dance-like people.
   
    Slam Allen mixed roots blues with soul elements of the Stax and Atlantic labels. It was blues and soul in a perfect mixture. Slam Allen put it all in every tone he took, and in each tone beat up on his guitar. And it gave dividends. Nobody in the audience managed to stand still. Moreover, he played a playful and personal cover of Otis Redding "Sitting On The Dock Of The Bay". Then the local blues man Johan Eliasson made a SUDDEN INITIATIVE on vocals and kazoo did not make things worse. After the audition, it was so full of energy that there was no problem to walk home in the autumn night.
Stefan Herdell

Original Swedish Text:

Slam Allen dödade alla gäspningar

Klockan hade slagit ett natten mot fredag. En del av Plaza restaurants gäster började smått gnugga sig lite lätt i ögonvrån och smyg gäspa en aning. Då klev bastante Slam Allen upp på scenen och drog i gång "Let The Good Times Roll" i ett makalöst tempo. På en hundradels sekund förvandlades det sömniga dansgolvet till en kokande kittel av pigga och dansanta människor.

Slam Allen blandade rootsblues med soulinslag av Stax och Atlantic etiketterna. Det var blues och soul i en perfekt blandning. Slam Allen satsade allt i varje ton han tog och i varje ton man slog an på sin gitarr. Och det gav utdelning. Ingen i publiken klarade av att stå still. Dessutom gjorde han en lekfull och personlig cover på Otis Redding "Sitting on The Dock Of The Bay". Att den lokala bluesmannen Johan Eliasson gjorde ett inhopp på sång och kazoo gjorde inte saken sämre. Efter den spelningen var man så full av energi att det inte var några problem att vandra hem i höstnatten.
Stefan Herdell

Slam Allen – Huge In Israel!

We’re just knocked out by the reception given to Slam Allen "The Soul Working Man" over in Israel. The photo above along with the following text is from the website, http://www.yosmusic.com. Sorry but Google does not yet translate Hebrew, so those who do not read the language will have to improvise, but we’re pretty sure that it refers to Slam Allen being HOT!

ג'יימס קוטון - מפוחיות, סלאם אלן – גיטרה ושירה, טום הולנד – גיטרה ושירה, נואל ניל – בס, קני ניל ג'וניור – תופים 


מי שלא היה בהופעה הזו – לא יודע מהו בלוז. זה לא רק ג'יימס קוטון הקשיש שתפס את מקומו בישיבה באמצע הבמה אחרי הקטע הרביעי ונשף בחוזקה במפוחית זעירה שנבלעה אי שם בין עיניו לפיו. 
זה לא פחות ואף יותר ההרכב שלו Super Harp, שהוא התגלמות הבלוז החשמלי בכל מובן, במיוחד סלאם אלן שמשלב אילתור בגיטרה ושירת בלוז. החבורה הזו דחפה את הערב, הציתה אותו, מילאה אותו באנרגיות מצוינות.
ברור שכולם המתינו לאגדה, שכבר לא בדיוק מהלכת. מעדיפה להתיישב. בוא נאמר שבהתחשב בעובדה שג'יימס קוטון שייך לדור של נפילי "רוקינג בלוז" כמאדי ווטרס, שגם הוא נתן את פיו במפוחית, מותר לו היום כבר לשבת, אבל הייתה הפתעה: לפתע קם הקשיש, שקולו נשמע כמו מנסרה בפעילות מלאה והחל לרקוד ולפזז. איזה קטע. 
איך ג'יימס קוטון נושף את הבלוז? יש באנגלית משפט שאומר משהו כמו – הוא כבר חי את המוניטין שיצא לו. וקוטון חי את המוניטין ואת האגדה במיני מיני מפוחית, נושף בה כאילו זה אבר נשימה שלו, ברגש ובעוצמות שלא ניתן לתאר אותן כאן. 100% קוטון. (cotton זה גם כותנה – באסוציאציה לאיפה הכל התחיל)
כנראה, רק אדם אחד עלי אדמות יכול לנשוף ככה בלהיטות שכזו, ואני אינני מתייחס לגיל – 73. לא פשוט לנשוף בגיל כזה, שהרי השפתיים נשרפות במשך השנים.
כמה מילים על אותנטיות: בלוז נולד בשדות הכותנה של העבדים השחורים, במקומות המפגש של השחורים, בתי קפה קטנים, הוא לא זכה תמיד להיות מוקלט באולפנים הקלטות. בלוז טוב ניתן היה לשמוע בבארים אפלוליים או במקומות מפגש נידחים. רוב אמני הבלוז לא ממש למדו מוסיקה. הם למדו את הבלוז משמיעה. המוכשרים והגאונים המשיכו והגיעו בסופו של דבר אל האולפנים הגדולים. ג'יימס קוטון מגלם בדיוק את הדבר הזה, ולכן חשוב כל כך ומרתק כל כך לשמוע אותו בפעולה מנגן מה שנקרא downhome blues מהסוג שהגיע מאיזורי המיסיסיפי ובסופו של דבר לבש צורות שונות.
קוטון כבר לא שר. הוא מסתפק בנגינה. כששומעים את קול המחוספס מבינים למה. אבל מבחינתי – עצם נוכחותו על הבמה כבר העבירה צמרור. את הדינמיקה של ההופעה הוא השאיר ל- Super Harp ורק קוטון יודע להתאים לעצמו נגנים כאלה. כמה טוב ואשרי לנו שיש עוד הזדמנויות לפגוש אגדות בלוז. עוד 5-10 שנים הן ישארו אגדות אפילו לא יושבות. 


Here is the video courtesy of YouTube;

Spain LOVES Slam Allen!

When it comes to the blues, Spain knows what the next big thing is -- and it was more than a pleasant surprise to find that they chose our own Slam Allen "The Soul Working Man" to be the featured bluesman pictured on their home page for the Hondarribia Blues Festival.
Although the blues is one-hundred-percent American, many a legendary bluesman such as Muddy Waters, Howlin’ Wolf, Sonny Boy Williamson, and others became legends via Europe. Sometimes we don’t realize the wealth we have until someone else points it out.
And yes folks, that is Slam Allen -- we'd recognize that hat anywhere!

Slam, Buddy, Taj, Pinetop & Hubert: Blues Video

From FILMCITY Productions and Soul Working Music:

Slam Allen: A Slam Dunk!

Here's what the fans have been saying about Slam Allen "The Soul Working Man" in his performances with the James Cotton Band:

“The standout was Slam Allen on lead guitar, big, with a meaty, toothy grin that had a feel and verve that reminded me of T-Bone Walker. Solo after solo brought the intimate crowd to its feet.”

“The band played a couple numbers before bringing up Mr. Cotton, showcasing their own talents. Slam Allen proved himself to be a formidable guitarist, and equally impressive to me were his skills as a singer. His voice was soulful and rumbling, and yet his high notes were crystal clear. At one moment in the show, he ditched the microphone and his voice filled the room sans PA system—as genuine as a musician can get. This has got to be one of the top 10 shows I have seen in the past 6 years, because the band was so tight.”

“Although Cotton is their drawing card, he doesn’t sing or even talk to the audience. But the band is killer. Singer/lead guitarist Slam Allen, who’s essentially their frontman, is star in his own right, a brilliant player, excellent singer and quite the showman. From his first rapidly precise excursion up the fretboard, it was clear that the heat didn’t bother him in the least. He played soulfully and often spectacularly fast throughout the band’s roughly 45-minute set, literally channeling B.B. King at times, especially on their two King covers, Let the Good Times Roll and How Blue Can You Get.”

“The major entertainment of the show was handled beautifully by Slam Allen -- a great singer with a rich gospel singer's voice, and a very solid guitarist in his own right. He was very funny at times, he has amazing stage presence, always smiling and doing all the intros and knowing exactly what to say at any moment -- he had the audience completely at his mercy.”

On The Road Again

One of the great pleasures of being on the road is seeing how my music affects people. When I tour with James Cotton, we travel all over the world, places like Israel, Spain, The Netherlands, and Italy. Here are people who often don’t speak my language, but they are moved emotionally by my music. I can’t get enough of the hundreds of people who come to see me after the shows. They make it all worthwhile and give me the energy to want to keep reaching more and more groups with music!

Lately things have been tough all over. The economy is bad and many folks really have got the blues. But music is the key. The people want entertainment. They are looking for that special something to make them feel good about themselves. They might cut back on a lot of things, but never music and entertainment. It’s food for the soul.

The 1960s is proof of that. The 60s gave us some of the best music we will ever see, because in those times of trouble, war and assassinations, music was the outlet for many, many people and the music business thrived because of it.

Well, I feel that there is a need for me to take it back on the road with my new band. I will be touring the country and trying to help spread some joy and love. So in between my busy schedule performing with James Cotton, you just may find me in your hometown. And if you’d like to have us there, you can drop me a line and we’ll come and see you. So keep an eye out for us, we are coming to help let the good times roll!
-- Slam Allen "The Soul Working Man"